ייתכן שתתעניין ב:

קטגוריות

עדכון רגולציה ואיומים · מי חייב ממונה הגנת פרטיות — וזינוק של 350% בהתרעות הסייבר

בעדכון הזה: הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת סופי שקובע מי חייב למנות ממונה הגנת פרטיות — וקבעה במפורש שמנהל שמכתיב את עיבוד המידע לא יכול להיות הממונה. במקביל, נתוני מערך הסייבר הלאומי מראים זינוק של 350% בהתרעות הממוקדות לארגונים.

מאת: עידן צברי, יועץ בכיר לאבטחת מידע והגנת פרטיות · עדכון שבועי · 1 באוגוסט 2026

1. הרשות סגרה את השאלה: מי חייב למנות ממונה הגנת פרטיות

ב-15 ביולי 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת סופי המבהיר את חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO) לפי תיקון 13. נקבעו ארבע קטגוריות חייבות: גופים ציבוריים (וקבלנים המחזיקים מידע עבורם); סוחרי מידע המחזיקים מידע על למעלה מ-10,000 אנשים; גורמים המבצעים ניטור שיטתי ומתמשך בהיקף משמעותי — כולל מעקב מיקום, פרופיילינג התנהגותי ופרסום ממוקד; וארגונים שפעילותם המרכזית כוללת עיבוד היקפים משמעותיים של מידע רגיש (רפואי, גנטי, ביומטרי או פיננסי). הרשות הדגישה שאין נוסחה מספרית אחת, ושהבחינה מביאה בחשבון את מספר האנשים, סוג המידע, תדירות העיבוד ומשך הזמן. לצד זאת אושר במפורש מינוי ממונה במיקור חוץ — ובלבד שהוא זמין ומעורב בפועל בפעילות הארגון.

מה זה אומר עליכם

שתי נקודות שדורשות פעולה. ראשית — ניגוד עניינים: הרשות קבעה שהממונה לא יכול לכהן בתפקיד שיוצר ניגוד עניינים, ולא יכול להיות כפוף למנהל שמכתיב את החלטות עיבוד המידע. בפועל זה אומר שמנהל ה-IT, מנהל השיווק או סמנכ”ל התפעול — שכולם מכתיבים איך המידע נאסף ומעובד — לא יכולים לשמש כממונה הגנת הפרטיות שלכם. אם מיניתם כך, המינוי בעייתי. שנית — התיעוד: מכיוון שאין סף מספרי חד, ההגנה הטובה ביותר בביקורת היא חוות דעת כתובה שבחנה את ארבע הקטגוריות מול הפעילות שלכם — גם אם המסקנה היא שאינכם חייבים. ארגון שלא בדק כלל נמצא בעמדה גרועה בהרבה מארגון שבדק והחליט.

2. מערך הסייבר: 2,304 התרעות ממוקדות לארגונים — זינוק של 350%

לפי סיכום מערך הסייבר הלאומי, ב-2025 הועברו 2,304 התרעות ממוקדות לארגונים — גידול של כ-350% לעומת השנה הקודמת. המוקד הלאומי קיבל 26.5 אלף פניות, עלייה של 55%, כאשר הפישינג נותר איום מספר אחת עם 13,700 דיווחים (עלייה של 35%), ולצידו 3,404 דיווחים על ניסיונות השפעה והפחדה באמצעים סייבריים — זינוק של 170%.

מה זה אומר עליכם

המספר החשוב כאן הוא לא 350% אלא מה שעומד מאחוריו: התרעה ממוקדת פירושה שגורם לאומי זיהה איום ספציפי על הארגון שלכם. השאלה הניהולית הפשוטה: אם מערך הסייבר ישלח מחר התרעה כזו — לאיזו כתובת היא תגיע, ומי יטפל בה בתוך שעה? ברוב הארגונים הבינוניים אין תשובה. שווה לוודא שלושה דברים: שכתובת הקשר הרשומה מנוטרת בפועל, שיש בעל תפקיד מוגדר שמוסמך לפעול, ושהפישינג — שהוא עדיין וקטור התקיפה הדומיננטי — מטופל בהדרכה מתועדת לעובדים, שממילא נדרשת לפי תקנות הגנת הפרטיות.

שורה תחתונה לשבוע הזה

שני העדכונים מצביעים לאותו כיוון: הרגולטור מדייק את הדרישות והאיומים מתרבים, בעוד שרוב הארגונים הבינוניים עדיין מסתמכים על הסדרים לא פורמליים. המבחן אינו האם יש לכם טכנולוגיה — אלא האם יש בעל תפקיד מוגדר, מתועד ובלתי תלוי, שיודע מה לעשות ברגע האמת.

רלוונטי להעמקה: ממונה הגנת פרטיות כשירות · שאלות ותשובות על תיקון 13

לא בטוחים אם המינוי שלכם עומד בדרישות?

בדיקת חובת מינוי מתועדת — שיחת הערכה ללא עלות עם יועץ בכיר.

לתיאום שיחה

מקורות: הרשות להגנת הפרטיות — גילוי דעת סופי בנושא מינוי ממונה הגנת פרטיות (15.7.2026) · מערך הסייבר הלאומי — סיכום שנת 2025 (כפי שדווח בכלכליסט).

בדיקה עצמית · 3 דקות · ללא עלות
כמה אתם באמת מוכנים לתיקון 13?
21 בדיקות בשלושה צירים, ציון מוכנות מיידי, ורשימת הפערים שלכם לפי סדר עדיפות — כולל מה לעשות עם כל אחד מהם.
למעבר לבדיקת המוכנות ←
Picture1
מְחַבֵּר

עידן צברי

עידן צברי הוא יועץ אסטרטגי מוביל בתחום ה-IT והסייבר. הוא מסייע לעסקים ולארגונים לאבטח את הנתונים שלהם, לקדם חדשנות טכנולוגית ולעמוד בדרישות רגולטוריות. הוא מאמין בגישה מעשית וריאליסטית המותאמת לצרכים של עסקים קטנים ובינוניים.
Facebook
Twitter
LinkedIn
Scroll to Top