הגנת הפרטיות

מיפוי פערים מול רגולציות כמו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בישראל או ה-GDPR האירופי הוא שלב קריטי בדרך לעמידה בציות, חיזוק האמון מול לקוחות, והפחתת סיכונים משפטיים. אבל בואו נאמר את האמת: עבור ארגונים רבים, המיפוי הזה מסתיים כשהדו”ח מוגש – ולא ממשיך לשלב החשוב באמת – הבקרה והתחזוקה השוטפת.  גם אם השקעתם זמן, משאבים וייעוץ מקצועי כדי לבצע את המיפוי ואפילו ליישם את ההמלצות – האם מישהו דואג לוודא שהשינויים נשמרים? שהמדיניות נאכפת? שהמערכת לא נסוגה חזרה להרגלים מסוכנים? הגנת הפרטיותשום זה חשוב. אבל שמירה על היישום – קריטית האתגר המרכזי אינו בזיהוי הפערים או אפילו בהטמעת הפתרונות – אלא בשאלה: מה קורה עם ההגנות שהוטמעו שלושה חודשים לאחר מכן? האם תהליכי הגיבוי שנקבעו עדיין מתבצעים? האם מדיניות הסיסמאות שהוקשחה לא בוטלה בגלל תלונות משתמשים? האם הגדרות ה-MFA לא הוסרו עבור משתמשים בכירים? האם הספקים שהוחתמו על הסכמי עיבוד מידע לא מחוברים כיום באופן לא מבוקר? רק מומחה אבטחת מידע ו-IT שמלווה את הארגון לאורך זמן, מסוגל לשים לב לשחיקה הזו ולתחזק את רמת ההגנה בפועל – ולא רק “על הנייר“.  הציות הוא לא נקודת סיום – הוא תהליך מתמשך הרגולציה עצמה מצפה לניהול שוטף, לא רק לדו”ח חד-פעמי. ה-GDPR, למשל, מדגיש את עקרון ה־accountability – אחריות מתמשכת על כל רכיב בתהליך ניהול המידע.גם תיקון 13 דורש בדיקות עדכניות, בקרה על המאגר, הקפדה על הרשאות, תיעוד נהלים ושמירה על סביבת עבודה מוגנת. In other words – without an organized process of  periodic monitoring, repeated risk analysis, adjustments to the changing organizational structure, and employee training  –  the risk remains the same, even if you have complied with regulations in the past .   איך שומרים על עמידה בדרישות רגולציה והגנת הפרטיות לאורך זמן? התשובה טמונה בגישה מערכתית, לא נקודתית: הקצאת אחראי אבטחת מידע שמוודא יישום מדיניות בפועל. ניתוח סיכונים תקופתי – אחת לרבעון או חצי שנה. בקרה על ספקים, מערכות, משתמשים, והרשאות. עדכון נהלים בהתאם לשינויים עסקיים או טכנולוגיים. ניטור טכנולוגי שוטף: לוגים, גיבויים, גישה, שימושים חריגים. שירותי ייעוץ אבטחת מידע מתמשכים ולא פרויקט חד-פעמי. לסיכום: השאלה החשובה היא לא “אם יישמתם”, אלא “האם אתם שומרים על זה“ Good gap mapping is a start. Implementing the recommendations is an important step. But the ability to maintain the level of privacy protection over time is the true measure of success. If you don’t have a professional partner who accompanies you and makes sure everything really works – your protections may have already eroded, without you noticing. אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד.

הקדמה: עמידה ברגולציה בעידן הדיגיטלי החוקים והתקנות החדשים בתחום הגנת הפרטיות, כמו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בישראל או ה-GDPR באירופה, מחייבים כל ארגון לבצע מיפוי פערים יסודי. עם זאת, מיפוי כזה אינו פעולה טכנית בלבד. הוא דורש הבנה עמוקה של מבנה מערכות המידע והסיכונים הקשורים בהן. בנוסף, יש צורך בהיכרות עם המשמעויות המשפטיות הנובעות מהשינויים ברגולציה. כדי להגיע לתוצאה מדויקת וישימה, חשוב שהמיפוי יתבצע על-ידי יועץ אבטחת מידע. עורך דין או מנהל IT לבדם אינם מספיקים לביצוע מקיף של התהליך. תאימות ל-GDPR ולפרטיות אינה נפרדת ממערכות ה-IT שלכם דרישות רגולטוריות מחייבות יישום טכנולוגי בפועל: הקשחות, הצפנה, ניהול הרשאות, בקרת גישה, ניטור לוגים ועוד. יועץ משפטי אולי יכיר את הדרישות הכתובות, אך רק יועץ אבטחת מידע ידע לבדוק אם המערכות באמת עונות עליהן ברמה המעשית.  מיפוי שמזהה את מה שלא כתוב שירותים פתוחים לאינטרנט, משתמשים עם הרשאות מיותרות, חיבורים חיצוניים לא מוצפנים – אלו פערים קריטיים שבדרך כלל מתגלים רק דרך ייעוץ אבטחת מידע מקצועי, שמסתכל על המערכת דרך עיני התוקף – ולא רק דרך הסעיפים בחוק.  הבנה של תשתית וטכנולוגיה – תנאי להצלחה כאשר מיפוי פערים בהגנה על הפרטיות מבוצע על ידי גורם שמבין גם בתשתיות וגם בסייבר, הוא יכול להציע פתרונות מעשיים: הקשחה באמצעות GPO, ניצול כלים קיימים ב-Microsoft 365, שיפור תהליכים קיימים ללא רכישת מערכות חדשות – הכל כחלק מתהליך ייעוץ אבטחת מידע אפקטיבי.  GDPR ו סדר עדיפויות מבוסס סיכון אחד היתרונות המרכזיים של מיפוי פערים שנעשה על ידי ספק ייעוץ אבטחת מידע הוא היכולת לדרג סיכונים לפי ההשפעה בפועל – מה דחוף, מה קריטי, ומה ניתן לתזמן. כך מתקבלת תוכנית פעולה מציאותית ולא מסמך תיאורטי. מיפוי איכותי מונע אירועים – לא רק מגיב להם כשלי אבטחת מידע רבים לא נגרמים מהפרות רגולציה מוצהרות – אלא מפערים טכנולוגיים שלא נבדקו לעומק. מיפוי שנעשה במסגרת ייעוץ אבטחת מידע מקצועי מאפשר לחשוף את אותם פערים מבעוד מועד, לפני שהם מתרגמים לאירוע אמיתי.  לסיכום בין אם אתם ארגון גדול או עסק בינוני – מיפוי הפערים שלכם מול תקנות הפרטיות ו-GDPR חייב להתבצע על ידי גורם שיודע לשלב בין רגולציה, טכנולוגיה וניהול סיכונים. >>יועץ אבטחת מידע מנוסה יידע לא רק לאבחן את הפערים – אלא גם להציע את הדרך המהירה, הבטוחה והיעילה ביותר לגשר עליהם. אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד.

הקדמה: חשיבות ממונה הגנת מידע ארגונים רבים בישראל עדיין מתייחסים למונח “הגנת מידע” כאל המלצה. אך תיקון 13 ל חוק הגנת הפרטיות, בשילוב עם מגמות אכיפה חדשות מצד הרשות להגנת הפרטיות, מבהירים היטב: זהו נושא מחייב, קריטי – ויקר מאוד כשמתעלמים ממנו.  במרכז המאמר – מקרה אמיתי של ארגון שהוזנח מבחינת אחריות הגנת מידע, עד שההשלכות הכואבות הגיעו. זהו לא סיפור על תקיפת האקרים – אלא על חוסר ניהול פנימי שהפך לפרצה חוקית וכלכלית. המקרה: מסד נתונים פתוח, רגולציה סגורה מדובר בארגון בינוני מתחום השירותים הפיננסיים, המנהל בסיסי נתונים עם מידע אישי רגיש: תעודות זהות, מצב כלכלי, כתובות, פרטי בני משפחה ועוד. במשך שנים, הנתונים נצברו – אך לא עודכנו נהלים, לא מונה ממונה על הגנת המידע, ולא הוגדרה מדיניות שימור מידע. כאשר לקוח התלונן כי המידע שלו הופץ לגורמים שאינם מורשים – הרשות פתחה בבדיקה, וחשפה מחדלים: הרשאות פתוחות, רישום חלקי, העדר תיעוד, ומעל הכול – העדר מינוי DPO כחוק. המחיר: לא רק כספי התוצאה: קנס של 150,000 ₪, בנוסף לדרישה למינוי DPO תוך 14 יום, הקמת מערך בקרות, קורסי הכשרה לעובדים, ודיווח שנתי קבוע לרשות. הפגיעה התדמיתית הייתה חמורה לא פחות: כתבה בתקשורת, עזיבת לקוחות מרכזיים, ואובדן אמון. איך זה היה נמנע? במינוי פשוט של ממונה הגנת מידע, יכל הארגון להיערך מראש: לבנות מדיניות פרטיות ותהליכי עבודה מותאמים. לבצע סקר סיכונים ולטפל בפערים. להנחות עובדים כיצד להתמודד עם בקשות מידע או תקלות. להבטיח ציות רגולטורי ולצמצם חשיפה משפטית. ה־DPO הוא לא רק “עוד תפקיד” – הוא מנגנון הגנה ניהולי שמוכיח לעולם (ולרגולטור) שהארגון מבין את חשיבות ההגנה על מידע אישי. מי צריך DPO? על פי החוק הישראלי, כל גוף ציבורי, וכל גוף פרטי שמנהל מידע רגיש או מעל 100,000 רשומות, חייב במינוי ממונה הגנת מידע . אך גם ארגונים שאינם מחויבים – בוחרים היום למנות DPO כאקט מניעתי, עסקי, ואחראי. לסיכום דבר אחד בטוח: קל יותר להיערך מאשר להתנצל. מינוי DPO הוא לא הוצאה – אלא חיסכון פוטנציאלי אדיר. הוא מגן על הארגון משפטית, מונע טעויות יקרות, ומשדר אחריות ועמידה ברגולציה – בעיני לקוחות, שותפים, וגופים ציבוריים. אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד.

מבוא: איך האקר רואה את הארגון שלך רוב המנהלים בטוחים שהארגון שלהם מוגן היטב. יש אנטי-וירוס, סיסמאות חזקות, אולי אפילו פתרון גיבוי בענן. אבל מנקודת המבט של האקר, אלה רק שכבות דקיקות שניתן לעקוף – לפעמים בלי שום מאמץ יוצא דופן. השאלה היא לא אם ינסו לפרוץ לארגון שלך, אלא האם תזהה את זה בזמן, והאם תצליח למנוע את הנזק. המאמר הזה מציג בפניך איך נראית המערכת שלך בעיניים של תוקף – ומהם הדברים שהכי קל לו לנצל. חשיפת מידע בציבור – מתנה להאקרים לא תאמין כמה מידע נגיש דרך אתרי אינטרנט, מודעות דרושים, רשתות חברתיות או תצורות שגויות בענן. קבצי PDF תמימים עם מטא-דאטה, שרתים עם פורטים פתוחים, קבצים שמכילים שמות משתמשים, כתובות IP – כל אלה מציירים להאקר את מפת המערכת שלך עוד לפני שנגע בקוד. הרשאות מיותרות – גן עדן לתוקפים ברוב הארגונים, עובדים מקבלים יותר מדי הרשאות – רק כדי “שלא יחסר”. אבל כל הרשאה כזו היא פתח להתקפה. האקר שנכנס דרך חשבון אחד – אפילו של עובד זוטר – יכול לנוע לרוחב המערכת, לאסוף מידע, ולהמתין לרגע המתאים. אבטחת MFA? רק אם היא מיושמת נכון כולם כבר שמעו על אימות דו-שלבי, אבל בפועל – הרבה ארגונים מיישמים אותו רק לחלק מהמערכות, או מאפשרים עקיפה דרך דוא”ל לא מאובטח. עבור האקר, זו הזדמנות נדירה: הארגון מרגיש בטוח – אבל בפועל, פרצת האבטחה נשארת פתוחה. איך נראית מתקפה בשטח? תוקף שמתחיל בגישוש – דרך כלים כמו Shodan או Censys – מזהה נכסים פתוחים שלך. הוא מחפש גרסאות ישנות, פורטים חשופים, נקודות קצה ללא הגנה. ברגע שנמצאה חולשה – למשל גישה פתוחה ל־RDP או מערכת ניהול לא מוגנת – הכניסה כבר כמעט מובטחת. אז מה עושים? הדרך להקטין משמעותית את הסיכון היא להתחיל לחשוב כמו האקר. כלומר: להבין מהם הנכסים החשופים שלך. לוודא שאין מידע עודף באינטרנט. לצמצם הרשאות מיותרות. לבחון כל תהליך כניסה למערכת. ניתן לאפשר ניטור רציף ודיווחים שוטפים על ידי יישום תקני אבטחת מידע ומסגרות ניהול (ISO 27001, NIST) . עבור ההנהלה, הבנת אופן הפרשנות של הדוחות היא קריטית — ראו את ה מדריך אבטחת שרשרת אספקה ו-DevSecOps כדי לבנות תוכנה מאובטחת מהבסיס. סיכום: איך האקר רואה את הארגון שלך אבטחת מידע היא לא רק טכנולוגיה – היא דרך חשיבה. כשהארגון מאמץ את נקודת המבט של התוקף, הוא מעלה את רמת ההגנה בעשרות אחוזים – לא בעלות גבוהה, אלא במודעות חכמה ובפעולה מדויקת. אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד.

שינוי מהותי מתרחש כעת בשוק הישראלי המשפיע על כל ארגון המחזיק במידע אישי: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ומביא עמו דרישות מחמירות יותר, פיקוח מוגבר מצד הרגולטור, סיכונים משפטיים – וכן, חשיפה לקנסות משמעותיים. אבל אם נסתכל על התמונה הגדולה – זה לא זמן לפאניקה, אלא הזדמנות לשדרוג מערכתי חכם ומד��ד. הגיע הזמן להפוך את הרגולציה ליתרון: מיפוי פערים מקצועי מגלה שבמקרים רבים, הפערים קטנים וניתן לסגור אותם ללא השקעות כבדות. הרגולציה אינה שואפת להעניש – אלא להבטיח שמידע אישי בישראל ינוהל בצורה בטוחה, מקצועית ואחראית. ארגונים המגיבים נכון צוברים בידול תדמיתי ותפעולי ממתחריהם. מה בעצם דורשות התקנות? כדי לעמוד בתיקון 13, על ארגונים ליישם מספר עקרונות ליבה: הקשחת אבטחת המידע – שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון SIEM, DLP ו-MFA. בקרת גישה לפי עקרון המידתיות – גישה רק למי שצריך, בזמן הנדרש. ניהול סיכונים שוטף – זיהוי, ניתוח וטיפול בפריצות אבטחה. תיעוד ובקרה – כתיבת מדיניות, ניהול יומני רישום, הכנה לביקורות. מיפוי פערים בחוק – הבנת המצב ובניית תוכנית פעולה מדויקת. תפקיד מומחה אבטחת המידע בתהליך: שירות משפטי הוא בסיס חשוב – אך לבדו אינו מספיק. כדי לעמוד בדרישות ולבנות תהליך המוכיח עמידה בדרישות – נדרשת הדרכה מקצועית של מומחה טכנולוגי ואסטרטגי. זיהוי חולשות אבטחת מידע ביחס לחוק בניית פתרונות יישומיים בהתאם לתקציב ולסביבה הארגונית הטמעה ותמיכה מקצועית בכלים ואמצעים טכנולוגיים הכנת תיעוד מקצועי המשרת הן את הרגולציה והן את ההנהלה הדרכה והעלאת מודעות בקרב מנהלים ועובדים למה לא לחכות? תיקון 13 דורש לא רק שתאבטחו את עצמכם – אלא שתהיו מסוגלים להוכיח שנקטתם בצעדים הנדרשים. ברגע שתהליך כזה מתבצע בצורה נכונה – התועלת היא לא רק משפטית, אלא גם עסקית: שיפור המוניטין הארגוני חיזוק אמון הלקוחות ייעול תהליכים פנימיים הפחתת סיכונים משפטיים ותפעוליים עמידה בדרישות גלובליות נוספות (GDPR, ISO וכו’) לסיכום: “מיפוי פערים” אינו דרמה – אלא צעד ראשון וקריטי בדרך להבטחת עתיד בטוח ומבוקר יותר.רוב הארגונים מגלים שהפערים שיש לטפל בהם אינם רחוקים מיכולותיהם.המטרה היא להגיע ליעד מבלי להיכנס להוצאות כבדות – ועם תוצאה שמחזירה את ההשקעה. אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד

בעידן הדיגיטלי של היום, מידע הוא משאב יקר ערך. עסקים רבים אוספים, מעבדים ומאחסנים מידע אישי של לקוחות, עובדים וספקים. עם זאת, איסוף ושימוש במידע אישי טומנים בחובם גם סיכונים משמעותיים לפרטיותם של אנשים. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחזק את ההגנה על המידע האישי ומחייב עסקים לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר. כדי להגן על פרטיותם של אזרחי ישראל, חוקק חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981. לאחרונה, אושר בכנסת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, אשר נועד להתאים את החוק למציאות הטכנולוגית המשתנה ולהבטיח הגנה טובה יותר על פרטיותם של אזרחי ישראל. תיקון זה כולל שינויים משמעותיים המשפיעים על כל עסק בישראל, וחשוב שכל עסק יהיה מודע לשינויים אלו ולחובותיו החדשות. עיקרי השינויים בתיקון 13 הרחבת סמכותה של רשות הגנת הפרטיותהתיקון מעניק לרשות סמכויות אכיפה נרחבות יותר, כולל סמכות להטיל קנסות מוגדלים על הפרות חוק הגנת הפרטיות. הקנסות יכולים להגיע עד מיליוני שקלים בהתאם להיקף ההפרה והנזק שנגרם. החמרת מידע יישום טכנולוגיות הגנה מתקדמות: על עסקים ליישם אמצעי אבטחת מידע מתקדמים בהתאם לרמת הרגישות של הנתונים. דרישות ניהול גישה: חובה על עסקים להבטיח גישה למידע רק למורשים ולבצע בקרות תקופתיות. ניטור ודיווח: יש לבצע ניטור מתמשך של גישה למידע ולדווח על אירועים חמורים לרשות להגנת הפרטיות. הגברת השקיפות בנוגע לאיסוף ושימוש במידע אישיעסקים מחויבים ליידע את הלקוחות כיצד נעשה שימוש במידע שלהם ולספק מדיניות פרטיות נגישה וברורה. הקמת ממונה הגנת פרטיות (DPO) עסקים מסוימים מחויבים במינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO) שיהיה אחראי על יישום החוק בתוך הארגון. הממונה מחויב לפקח על עמידה בתקנות ולספק ייעוץ בנוגע לאבטחת מידע ושמירה על פרטיות. הרחבת הזכות לפיצוייםהתיקון מרחיב את זכותם של אנשים לתבוע פיצויים בגין הפרות פרטיות, גם כאשר לא נגרם נזק ממוני ישיר. מה כל עסק בישראל חייב לדעת? התיקון חל על כל עסק בישראל, ללא קשר לגודלו או לתחום פעילותו. עסקים חייבים לעדכן את מדיניות הפרטיות והתאימות שלהם למידע כדי לעמוד בדרישות החדשות. חובה לנקוט באמצעי אבטחת מידע מתקדמים ולהטמיע בקרות ניהול גישה. יש לספק ללקוחות מידע ברור על אופן השימוש במידע שלהם. עסקים מסוימים מחויבים למנות ממונה הגנת פרטיות. המלצות מיפוי פערים וייעוץ מקצועי: מומלץ לבצע מיפוי פערים אל מול דרישות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בעזרת יועץ מומחה בתחום. מיפוי זה יסייע לארגון לזהות סיכונים, להבין את הפערים מול הרגולציה החדשה ולגבש תוכנית פעולה מותאמת. פעולה זו תבטיח עמידה בדרישות החוק, תמנע חשיפה לקנסות, ותשפר את ניהול הסיכונים של הארגון. סיכום העולם המודרני מסתמך יותר ויותר על אבטחת מכשירי IoT וטכנולוגיה תפעולית.תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא שינוי משמעותי המשפיע על כל עסק בישראל. עסקים חייבים להיות מודעים לשינויים אלו ולנקוט בצעדים הנדרשים כדי להתאים את פעילותם לדרישות החדשות של החוק. אי עמידה בהוראות החוק עלולה להוביל לקנסות גבוהים ולפגיעה במוניטין העסקי. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא שינוי משמעותי המשפיע על כל עסק בישראל. עסקים חייבים להיות מודעים לשינויים אלו ולנקוט בצעדים הנדרשים כדי להתאים את פעילותם לדרישות החדשות של החוק. אי עמידה בהוראות החוק עלולה להוביל לקנסות גבוהים ולפגיעה במוניטין העסקי.אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד

פרטיות מידע ועמידה בתקנות בעידן הדיגיטלי היא סוגיה קריטית לכל ארגון בישראל. תקנות הגנת הפרטיות (2017) מסדירות את אופן איסוף, עיבוד, אחסון ושיתוף מידע אישי, תוך חיזוק ההגנה על פרטיות האזרחים. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שייכנס לתוקף באוקטובר 2025, מחמיר את הפיקוח והאכיפה, ומוסיף חובות חדשות על בעלי מאגרי מידע.כיצד ניתן להיערך לשינויים ולהבטיח עמידה בתקנות המתעדכנות? במאמר זה נסקור את החובות המרכזיות, האתגרים, והצעדים הנדרשים לצורך התאמה לרגולציה. תקנות הגנת הפרטיות – חובות עיקריות לארגונים תקנות הגנת הפרטיות מחייבות ארגונים המנהלים מאגרי מידע ליישם אמצעים שיבטיחו עיבוד מאובטח ושקוף של נתונים אישיים. תיקון 13 מחדד את חובת הפיקוח, האחריות האישית, והסנקציות על הפרות. חובות עיקריות של מחזיקי מאגרי מידע: שמירה על אבטחת מידע – שימוש בטכנולוגיות הגנה והצפנה מתקדמות למניעת דליפות מידע.  ניהול הרשאות גישה – הגדרת הרשאות לפי צורך ולמנוע גישה בלתי מורשית למידע.  שקיפות מול נושאי המידע – חובת יידוע פרטני על מטרות השימוש בנתונים.  דיווח על אירועי אבטחת מידע – חובה לדווח לרשות להגנת הפרטיות ולנפגעים תוך 72 שעות במקרה של אירוע חמור.  עקרון המינימליזם – איסוף אך ורק הנתונים ההכרחיים לצורך מוגדר.  פיקוח פנימי וחיצוני – ביצוע סקרי סיכונים תקופתיים ובקרה על הגורמים החיצוניים המעבדים נתונים.אתגרים מרכזיים בהתאמה לתקנות הגנת הפרטיותניהול הרשאות וגישה לנתונים – יש להגדיר הרשאות נגישות לפי עקרון “צורך לדעת”.  שמירה ואבטחת מידע רגיש – שילוב הצפנה, ניטור גישה, ובקרות אבטחה למניעת זליגות מידע.  דיווח על פרצות אבטחה – תיעוד אירועים והפעלת נוהל תגובה מהיר לדליפות מידע.  קבלת הסכמה מודעת מהמשתמשים – עיבוד מידע יתבצע רק בהסכמת נושאי המידע ובשקיפות מלאה. לפעמים עדיף למנות מנהל הגנת מידע כיצד להתאים את הארגון לתקנות הגנת הפרטיות ותיקון 13? 1. ביצוע מיפוי נתונים (Data Mapping & Classification) הבנת מחזור חיי הנתונים – מהיכן נאסף המידע, כיצד הוא נשמר, ומי מורשה להשתמש בו? סיווג הנתונים – הפרדת מידע רגיש ממידע שאינו רגיש והחלת מדיניות פרטיות מותאמת. 2. מינוי ממונה פרטיות בארגון (DPO – Data Protection Officer)תיקון 13 מחייב מינוי ממונה פרטיות בארגונים גדולים או בעלי מאגרי מידע רגישים. 3. חיזוק אמצעי האבטחה והגנת המידע יישום הצפנה והקשחת מערכות – אבטחת נתונים במעבר ובמנוחה למניעת גישה בלתי מורשית. שימוש ב-SIEM לניטור אירועים חריגים – זיהוי ותחקור איומים בזמן אמת. 4. עדכון מדיניות פרטיות והנגשתה מדיניות פרטיות נגישה וברורה – פירוט כיצד נאסף, נשמר ומעובד המידע. מנגנוני הסכמה מפורשת (Opt-in) – דרישה להסכמת המשתמשים בצורה אקטיבית. 5. הקמת מנגנוני התאוששות וניהול אירועי סייבר תוכנית תגובה לפרצות מידע – נוהל ברור לזיהוי, דיווח ותיקון פרצות אבטחה. גיבויים ושחזור מהיר – שמירה על גיבויים מוצפנים וביצוע בדיקות התאוששות תקופתיות. היתרונות העסקיים של עמידה בתקנות הגנת הפרטיות ותיקון 13 הגברת אמון המשתמשים – שקיפות והגנה על מידע מייצרים תדמית חיובית.  מניעת קנסות וסנקציות – תיקון 13 מחמיר את הקנסות על אי-עמידה בדרישות החוק.  שיפור מערכות אבטחת המידע – חיזוק ההגנה על נכסי המידע מפני איומי סייבר. סיכום: התאמה לתקנות הגנת הפרטיות כתחרותיות עסקית מיפוי וניהול מידע אישי בצורה אחראית  הטמעת אמצעי אבטחה מתקדמים והצפנה  שקיפות וניהול פרטיות מול הלקוחות  ניהול גישה והגבלת הרשאות למידע רגיש  תכנון תגובה והיערכות לפרצות אבטחהיישום נכון של תקנות הגנת הפרטיות ותיקון 13 יאפשר לארגונים להפחית סיכונים משפטיים, לשפר את מערך ההגנה שלהם, ולבנות מערכת יחסים מבוססת אמון עם לקוחותיהם. אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד